החלטה בתיק ע"ע 3501-10-11

מוחמד עליאן                                                                                      המבקש

-

]

דרמוני אלקטרוקופי (1994) בע"מ                                                   המשיבה

]

  בפני: סגן הנשיאה יגאל פליטמן, השופטת רונית רוזנפלד, השופטת לאה גליקסמן

       נציג עובדים מר אמנון כספי,        נציג מעבידים מר משה מרבך

בשם המבקש: עו"ד סאהר עלי

בשם המשיבה: עו"ד מרים דרמוני יזדי

ה ח ל ט ה

השופטת לאה גליקסמן

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בירושלים מיום 11.8.11 (השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור גב' שולמית שמש ומר אהוד חביב; תע"א 1876-08), בו התקבלה בעיקרה תביעת המעסיקה (להלן- המשיבה) והעובד (להלן- המבקש) חויב לשלם לה סכומים שונים בשל תקופת עבודתו אצלה וסיומה. תביעה שכנגד שהגיש המבקש נדחתה במלואה, למעט רכיב דמי הבראה.

הרקע לבקשה

2.         המשיבה היא חברה העוסקת במתן שירותי דפוס. המבקש עבד אצל המשיבה מיום 1.12.02 עד יום 13.3.08, מועד בו הסתיימה עבודתו בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

3.         בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקש לתשלום פיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת, תשלום תמורה על רכישת מכונת דפוס, החזר הלוואה, תשלום על עבודות דפוס פרטיות שבוצעו עבור מכרי המבקש ומשפחתו וכן פיצוי בשל אי השבת מכשיר הטלפון הנייד שנמסר למבקש לצורך עבודתו. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגיש המבקש נגד המבקשת ומנהלה, מר בני דרמוני (להלן- מר דרמוני), תביעה שכנגד לפיצויי פיטורים, פיצוי חלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה וגמול בעד עבודה בשעות נוספות. במהלך הדיון בבית הדין האזורי הודיע המבקש כי הוא אינו עומד על תביעתו האישית כנגד מר דרמוני, ובהתאם ניתן פסק דין חלקי המוחק התביעה הנגדית נגדו.

4.         בית הדין האזורי קיבל תביעת המשיבה בעיקרה. בית הדין האזורי קבע כי דברי מר דרמוני למבקש, בהם הוא הורה למבקש "ללכת הבייתה", נאמרו בעידנא דריתחא, ללא כוונה להביא לתוצאה של סיום קשר העבודה.  עוד נקבע כי המבקש אישר בחקירתו הנגדית את גרסת המשיבה לפיה מר דרמוני ביקש ממנו באותו יום לשוב לעבודתו, באמצעות פניה לאחיו ולאביו. לאור האמור, קבע בית הדין האזורי כי משהמבקש סירב לשוב לעבודה לאחר פנייתו של מר דרמוני, הרי שהוא התפטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת. לפיכך, לא זו בלבד שאינו זכאי לפיצוי אלא גם הוא חייב לשלם למשיבה פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 5,500 ש"ח. לאור האמור, תביעותיו הנגדיות של המבקש לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת נדחו.

5.         אשר לתשלום יתרת הלוואה, קבע בית הדין כי המבקש לא הוכיח שהוא פרע את מלוא ההלוואה בסך של 10,000 ש"ח. בקשר לכך נטען כי המבקש לא סתר את נספח ד' לתצהיר המשיבה, התומך בגרסתה לפיה המבקש שילם לה סך של 3,000 ש"ח בלבד על חשבון ההלוואה. כפועל יוצא מכך הורה בית הדין למבקש להחזיר למשיבה את יתרת ההלוואה בסך של 7,000 ש"ח. כמו כן, חייב בית הדין את המבקש לשלם למשיבה את תשלום החוב בגין מכונת הדפוס שרכש ממנה, בסך של 28,000 ש"ח, תשלום חוב עבור עבודות פרטיות שביצע המבקש למכריו ובני משפחתו בסך של 1,570 ש"ח, פיצוי על אי השבת מכשיר טלפון נייד למשיבה בסך של 1,795 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ש"ח. עוד נקבע כי מסכומים אלה רשאי המבקש לקזז את הסכום שנפסק לטובתו בתביעתו הנגדית בגין דמי הבראה בסך של 318 ש"ח בלבד. יתר רכיבי התביעה שכנגד (פדיון חופשה, גמול שעות נוספות) נדחו.